אהבה / בתיה ואן זיידן, כיתה י״א מירושלים
להגיד דברים שהם לא
"אני אוהבת אותך"
עם סימן קריאה
זה שגוי
זה לא צריך להיות שגור
בעולם בו האמת
היא כל-כך לא חד-משמעית.
בעולם בו הקיצוניות
והשנאה
להגיד דברים שהם לא
"אני אוהבת אותך"
עם סימן קריאה
זה כמעט פשע.
על היצירה: בימינו בעולם אנשים ממהרים מידי לכריז הכרזות עם סימני קריאה! משפטים שבהם צועקים אמירות ודעות בלי הבחנה. בו כל תחושה היא קיצונית וכל דבר שקורה הוא "הכי-הכי". אני חושבת שחייב קצת להפסיק, להיות קצת לא וודאיים, קצת לא בטוחים, קצת שקטים. אני חושבת שהאמירה היחידה שיכולה וצריכה להאמר בכזו עוז ותשוקה זה "אני אוהב.ת אותך"
על הביצוע והטכניקה: כתיבה, התבוננות, לא מעבר.
על הרעיון שעומד מאחורי היצירה: הרעיון זה תחושה שאופפת אותי הרבה זמן, שהיצירה נתנה לי את הרעיון וההבנה מה הבעיה. הצבעים העזים שמדומים בעיניי לרגשות היוו לי פריצת דרך לאיך לכתוב את השיר.
מהי האמירה האישית שרצית לבטא באמצעות היצירה: אולי להיות קצת יותר רגועים, סלחניים, בריאים.
היצירה שממנה לקחתי השראה היא: פרטים קטנים וחופש / כפיר תג׳ר, כיתה ח׳ מפתח תקווה
