Stagebספוקן וורד (שירה מדוברת)

Self 43 בתיה ואן זיידן / יצירה

By ינואר 15, 2018 No Comments

יצירה / בתיה ואן זיידן, כיתה י״א מירושלים

אני אוהבת ככה לשבת

עם מחברת מונחת פתוחה

דף לבן חדש

כאילו יש פה התחלה חדשה

הזדמנות נהדרת לשפוך את כל הכאוס

את כל הבלאגן

את כל התהו ובוהו שבי

והעט פתוח בין האצבעות

לא תמיד יש על מה לכתוב

לא תמיד יש לי עצבים

אבל יש משהו מרגיע בלשבת מוכנים,

לגלגל את כל המחשבות בראש,

לבטא במילים

למצוא דרך ועל הדרך

גם לכתוב כמה צלילים.

קצת לסדר בראש את הצבעים.

אני אוהבת ככה לשבת, מוכנה.

גם אם לא אכתוב כלום

לפחות התעסקתי עם הבעיה,

לפחות ערבבתי, ניסיתי, יצרתי גוונים חדשים

אולי בפעם הבאה

יהיו גם כמה שירים.

 


 

על היצירה: השיר שכתבתי בא לבטא מצבים רבים שאני מגיעה אליהם במהלך כתיבה. אני מוצאת את עצמי בסיטואציות רבות מתקשה להביע במילים איך אני מרגישה. בתהליך של הפריקה אני מוצאת את עצמי מעבדת רגשות ומחשבות ורבה פעמים אני לא כותבת אפילו מילה.

על הביצוע והטכניקה: בכתיבה אין הרבה חוקים. זאת אומרת יש עניין של משקל, של חריזה, רפרנסים וכדומה. אבל בספוקן וורד הרבה פעמים יש המון חופש בתהליך היצירה, לא יודעת להגיד שהשתמשתי בטכניקות מיוחדות.

על הרעיון שעומד מאחורי היצירה: הקטע הוא "ארס-פואטי" אין הרבה מאחור שלא נאמר בפני עצמו בטקסט. את הקטע הזה כתבתי בהשראת הציור של היד והמכחול. הציור תפס לי את העין, אהבתי את המרקמיות שלו ואז זה שאנזה קצת "ארס-ציור" יעני ציור שמתאר את תהליך היצירה. כתבתי קטע בהשראת על כתיבה. הוספתי קצת על צבעים וערבובים שהרגיש לי מתאים ומחבר:)

מהי האמירה האישית שרצית לבטא באמצעות היצירה: רציתי לבטא את התהליך היצירה שמגיע בכתיבה או בכל תהליך יצירה שהוא.

 


 

היצירה שממנה לקחתי השראה היא: ״העצמי״ הכי עמוק ואמיתי שבי / מעין גלימדי כיתה י׳ מברוכין שבשומרון

 


 

Leave a Reply