״הרבה מעבר״ / חן ממן, י״ב מאשדוד
על היצירה: ביצירה נסיתי להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר את הרעיון שעמד מאחורי ההשראה שבחרתי. לדעתי ההשראה שבחרתי עוצמתית והבחורה (או הבחור) שכתבו את זה לא פחדו לשים את האמת על השולחן. תהליך העבודה היה בין המעניינים והכיפיים שהיו לי אי פעם, כנראה בגלל שלציור יש באמת משמעות הפעם.
על הביצוע והטכניקה: ציירתי על 4 קנבסים מרובעים עם אקריליק מדולל במים וצבעי מים.
על הרעיון שעומד מאחורי היצירה: השירה המדוברת שבחרתי מדברת על זה שסוף סוף אני, אתה, אנחנו- נהיים עצמנו. זה מסביר את הבחירה שלי בקווי מתאר שחורים דקים ואת הרקע הצבעוני שעל הקנבס. נסיתי להביע את היופי האישי שיש אצל כל אחד מאיתנו שלפעמים אנחנו פוחדים להביע ולהראות, אבל לא נוכל להישאר קווי מתאר שחורים מלאים בכלום לעוד הרבה זמן. בסופו של היום אנחנו תמיד מוצאים דרך כלשהי לבטא את עצמנו בצורה היפה ביותר, ויש בנו כל כך הרבה צבעים ורעיונות ודעות מסתם לשמור את הכל לעצמנו.
מהי האמירה האישית שרצית לבטא באמצעות היצירה: די לחוסר ביטחון העצמי!! מספיק להקשיב לאחרים ולעשות מה שאתה אוהב, מה שלך נוח, מה שאתה חושב. אנחנו חייבים לתת ליופי שבתוכנו להתפרץ החוצה ולפעמים זה דורש מאיתנו לצאת מאזור הנוחות המוכר.. אבל לא ככה זה אמור להיות. ולמה בעצם צריך כל כך הרבה אומץ בשביל להיות אני? עצמי?
היצירה שממנה לקחתי השראה היא: צלילות של בתיה ואן זיידן, כיתה י״א מירושלים:
ברוכה הבאה (הכנס את שמך).
מישל דה מונטן אמר
"מי שאינו חש בכאב אינו חש בהנאה"
הרבה זמן לא נהינתי ככה, בצלילות.
הרבה זמן לא נהינתי.
הרבה זמן כל מה שרציתי היה לברוח.
אז זה מה שעשיתי.
אם לשתות ולעשן
אם לראות סדרה יום שלם
אם להטביע את עצמי בעומס.
הרבה זמן כל מה שרציתי היה לברוח.
ללכת לראות את הגלים, להרגיש את הרוח.
פורסט היה אומר "פשוט רציתי לרוץ"
אני פשוט רציתי לא להרגיש.
הרבה זמן לא נהניתי ככה, בצלילות.
הרגשתי.
הרגשתי עפר נשיקות וצבע כחול.
במקום לשתות ולהרגיש רק כביכול
האדרנלין הזה שמגיע מלהרגיש, די מפתיע.
חזרתי הביתה.
אני מוכנה להתאהב שוב ברגשות.
אני מוכנה להיות חשופה ועירומה
פגיעה ונראית לכל עין.
אני לא מפחדת להיפגע.
אני מאמצת לעצמי את החספוס שבפכחות.
אני מוכנה ליהנות שוב, בצלילות.
אני מוכנה ללונה פארק של החיים.
אתם אמרתם "באוטו לא צועקים
לא מזיינים ת'שכל
ואין כריות אוויר –
ברוכה הבאה"
ואני מוכנה וחגורה
אין ברקסים ואין כריות אוויר
אז אני לא בונה על תאונה.
אני מוכנה להתאהב ביומיום ובשגרה.
אני מוכנה לתת בראש
אני כבר לא מפחדת להיפגע
פעם בניתי על אחרים שיצילו אותי
היום הבנאדם הזה הוא אני
ואני לא עומדת לטבוע.
הארווי פאקינג ג'קינס אמר
"לכל בעיה אמתית
יש לפחות פתרון אלגנטי אחד"
ומעכשיו הפתרונות שלי הם קלאסה.
נמאס לי לחיות בבאסה,
אז אני לא.
אני מוכנה ללונה פארק של החיים.
ואני יודעת
שרגעי וודאות כאלה הם קצרים.
אז ברוכה הבאה.
אני מוכנה לעלילה לא לינארית
ואני לא עומדת להיות "מיסטר נובאדי".
התפשטות היקום התמידית
והזמן שתמיד נע קדימה
לא מפחידים אותי יותר.
בחומות של תקווה רד אומר:
"דבר נורא, לחיות בפחד".
אני צריכה לחיות איתי,
אז אני הולכת להפסיק לבזבז את הזמן שלי.
אלבר קאמי ידע
"החיים קצרים וזה פשע לאבד זמן".
החיים קוראים לי,
ואני לא דוחה אותם
הם אומרים לי
ברוכה הבאה,
ואני עומדת עירומה בידיים פתוחות
בעיניים פקוחות לרווחה
לא פוחדת להיפגע.