לא סופרמן / תאיר בוזגלו בת 17.5 מאשדוד
על היצירה: הרישום "לא סופרמן" עוסק ביחסי נתינה וקבלה.
על הרעיון שעומד מאחורי היצירה: כל המציאות סביבנו הרי מורכבת מיחסי גומלין, שכדי לשמר אותה צריך לשמור על האיזון. לעומת זאת מביאה היצירה את המציאות האירונית של אנשים אשר בוחרים לתת אך מתקשים לקבל. על אנשים אשר פשוט אינם מקבלים כבר דובר רבות, והלוא זוהי ביקורת ידועה, אך האמנם תמיד מדובר בחוסר ברירה?
שם היצירה מערער על תפיסה זו, אשר מביאה אנשים לידי נתינה והקרבה אינסופית עם קושי לקבל אף הם: תמיד בצד הנותן, גם כשכבר לא נותר מה לתת. והרי, ביחסי גומלין חייבת להיות איזו שהיא הדדיות, ואם צד אחד רק מעניק, בסופו של יום יוותר האדם ריק, יבול ויאבד.
היד המעניקה מציגה את אותם אנשים, והמטבע אשר בידה מדגיש את עוצמת הנתינה: חיים. והנה, בגבה ממתין החור למטבע כל שהוא שיבוא ויחייה את היד, אך הוא נותר מיותם וכפי שניתן לראות היד חלולה ואין בה מטבעות מלבד האחרון המוענק זה עתה, גוזר על תחילת תהליך ההרס העצמי.
ככלות הכול, עם כל הרצון הטוב: אנחנו בני אדם, לא סופרמן.
על הביצוע והטכניקה: טכניקת הרישום מאפשרת לנו לבטא דברים בצורה פשוטה יותר, ישירה יותר. גווני האפור יוצרים רושם קודר משהו, והעפרונות מאפשרים מצד אחד ניגוד צבעים חד בין הכהה לבהיר ביותר ומצד שני התפוגגות וערפול מסוים של היצירה.
מהי האמירה האישית שרצית לבטא באמצעות היצירה: הרישום מבוסס על היצירה "פרחים ואני" המציגה את הפרחים המתנים את הענקת יופיים ופריחתם לעולם אך ורק בהינתן להם אור שמש. היצירה מייצגת את המצב התקין של יחסי הגומלין, מה שגרם לי לנסות להביע את צד "גיבורי העל" שלא מרבים לדבר עליו. במציאות ובחוויה האישית שלי נדרשתי לאומץ מסוים כדי להביא את עצמי לצד המקבל, להעז לבקש עזרה ולהיות מוכנה לקבלה. גם לי לקח זמן להבין שכדי להיות נותן טוב אתה צריך דווקא לדעת לקבל. אם תמיד תהיה המעניק, תמנע גם מעצמך וגם מהאחר את יכולת הנתינה, וגם תביא לכך שמתנותיך יגרמו לו לאי נוחות. אם תהיה זו הדדיות, הרי זו הנתינה הטובה ביותר, והרי לך עוד שני נותנים טובים ובלתי מוגבלים בעולם.
היצירה שממנה לקחתי השראה היא: פרחים ואני של ליאן תורג׳מן, כיתה י״ב מכפר הנוער קרית יערים
