הנשיקה-זה כמו ביחד? / אמיליה קרימוב בת 18 ממושב שדה עוזיהו
על היצירה: זהו רישום בעל שתי כותרות. האחד "הנשיקה", שכן הוא מן ציטוט ליצירות רבות בשם זה. השני הוא הכיתוב שהוא חלק מהיצירה, הנמצא מתחת לשתי הדמויות: "זה כמו ביחד?"
הכותרת השניה הינה ציטוט לדברי אבי, דובר רוסית שאינו יודע להתבטא ברהיטות בעברית שאמר כשהתבונן ברישום. בעקבות המחשבות והמשמעויות שהענקתי לציור לפני, החלטתי שזו כותרת שתשא את המשמעויות האלה ברישום עצמו.
ביצירה ישנן שתי דמויות כמעט זהות, מכונסות ופניהן פונות אחת לשנייה. מבטן אחת על השניה והן מחוברת פיזית אחת לשניה בצורה מעט ברוטלית, שרשרת הנעוצה בגרונותיהן. העיניים בדר״כ מייצגות מעין פירצה אל התחושות, הרגשות והתודעה של האדם, והדמות הימנית נותנת לזוגתה את פירצה זו לנפשה, באהבה רבה. חוסר האונים שלה מובע בחוסר הזרועות והסבל בעין המאורכת והמצולקת שאיתה היא מסתכלת בחיבה על זוגתה. הדמות השמאלית אינה מאפשרת את הפירצה הזו לשנייה, אף עדיין מושיטה לה את ידה לעטוף אותה. ההתמסרות של הדמות הימנית היא גדולה יותר ועובדה זו מעלה תהייה לגביי הקירבה הממשית של שתי הדמויות ויחסן אחת לשנייה. לכן זה רק "כמו ביחד".
על הביצוע והטכניקה: זהו רישום בעט.
על הרעיון שעומד מאחורי היצירה: רציתי ליצור סיטואציה אינטימית אך עם מימדים של זיוף וסבל. מערכת יחסים כזו שמחזיקה את שניהם, שאם תתמוטט הם יתמוטטו איתה. אך הניסיון להחזיק אותה יוצר כאב, בעיקר לדמות החשופה.
מהי האמירה האישית שרצית לבטא באמצעות היצירה: להתבונן אל תוך היחסים של האנשים שאת.ה אוהב.ת. למצוא את האיזון שיוצר הכי פחות כאב.
היצירה שממנה לקחתי השראה היא:
אהבה על זמנית – מחווה לגוסטב קלימט, הנשיקה של יערה שפארן בת 16 מירושלים
